סויה, היא קטניה שהיתה מושמצת שנים רבות. בשנים האחרונות היא צוברת הכרה כמקור חלבון איכותי וחשוב ואף מועדף מבחינה בריאותית ומבחינה אקולוגית. במקומות שונים בעולם תופסת הסויה (יחד עם יתר הקטניות) את המקום הראשון בחשיבות מבין מקורות החלבון, אחרי הקטניות דגים, ביצים ובשר לסוגיו השונים.

בשנת 2017 הוציא משרד הבריאות,לאחר סקירה של מחקרים רבים, נייר עמדה חדש, ה״מנקה את שמה״ של הסויה .

ציטוט:״…המסקנה העולה מסקירת המחקרים שצריכת סויה הינה בטוחה בכל שלבי החיים, לרבות: ינקות, ילדות והתבגרות, הן בקרב גברים והן בקרב נשים. היא אף עסויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים, כמו: סרטן השד, הערמונית ורירית הרחם ועבור מחלות לב וכלי דם״.
(המסמך המלא)

פולי סויה עתירים חלבון איכותי, סיבים תזונתיים, ברזל, סידן, אבץ, מגנזיום, אשלגן וויטמינים מקבוצת B. בנוסף הם מכילים פיטואסטרוגנים, קבוצת מולקולות בעלת השפעה מווסתת לקולטני אסטרוגן בגוף.
 

בהתייחס לשלבי חיים שונים קובע משרד הבריאות כי:

  • בשלב הינקות – צריכת תחליפי חלב צמחיים בטוחה ומספקת את כל הצרכים התזונתיים של התינוק.

  • ילדות והתבגרות – לא נמצא קשר בין צריכת סויה להתפתחות מינית מוקדמת.

  • גברים – לא נמצא קשר בין צריכת סויה לבין ירידה בפוריות.

  • נשים בגיל הפוריות – מחקרים מעידים על בטיחות בצריכתה בקרב נשים בריאות ובקרב נשים העוברות טיפולי פוריות.

  • נשים בגיל מעבר – נראה כי צריכת תוספי איזופלבונים עשויה להפחית תדירות גלי חום.

  • מחלות לב וכלי דם – לחלבון הסויה השפעה מיטיבה על פרופיל שומני הדם. תוסף חלבון סויה עסוי להיות יעיל בהורדת לחץ דם בקרב בעלי לחץ דם גבוה.

 

אם ככה, איך צורכים סויה באופן בריא?

כדאי לאכול סויה במצבה הטבעי, או לאחר עיבוד מינימלי. אוכלים פולי סויה, אדממה, טופו (רצוי מאד אורגני), מיסו (שהינו סויה מותססת), חלב סויה ללא תוספת סוכר ואפשר גם ברוטב סויה איכותי.

מה לא מומלץ?

רוטב סויה תעשייתי (מכיל הרבה מאד סוכר), מוצרים תעשייתיים מסויה (כמו שניצלים למינהם).

אפשר לשלב סויה בתזונה על בסיס קבוע.

* מי שסובל מבעיות בריאות, כדאי להתייעץ עם רופא או נטורופת לפני הכנסת שינויים בתזונה

 

מתכונים עם סויה:

טופו עם ירקות בחלב קוקוס וקארי

מרק מיסו, עדשים ופטריות