50-80% מהנשים סובלות מתסמונת קדם ויסתית, PMS- PreMenstural Syndrom.
הרבה פעמים פשוט קוראים לה ״כאבי מחזור״, אולי כי לא יודעים שיש לזה שם, או בגלל שהשם קצת ארוך ומסורבל, אולי זה כינוי שהשתרש לתופעה..
התסמונת פוגעת ולעיתים אף פוגעת מאד באיכות החיים, ולמרות זאת לנשים רבות נראה כי זה מצב טבעי ובלתי נמנע.
תסמונת, או סינדרום, היא אוסף תסמינים, מספר תופעות אשר כשהן מופיעות יחד הן מצביעות על מצב רפואי מסויים, אשר אינו מוגדר כמחלה. תסמונת קדם ויסתית היא אוסף תופעות המופיעות טרום קבלת הווסת.
נהוג לחלק את התסמונת לארבעה סוגים, על פי התסמינים המאפיינים:
-
PMS-A (ANXITY) – תסמונת המתאפיינת בחרדות, אי שקט, רגישות יתר ושינוים קיצוניים במצב הרוח
-
PMS C (CRAVING) – תסמונת המתאפינת בתאבון מוגבר, צורך בעיקר למתוק, עייפות, כאבי ראש
-
PMS D (DEPRESSION) – תסמונת המתאפיינת בדכדוך והפרעות שינה
-
PMS H (Hyper Hydration) – תסמונת המתאפיינת בצבירת נוזלים, בצקות, עליה במשקל, רגישות בשדיים, כאבי בטן והתכווצויות בזמן הווסת ואקנה
אין בדיקה רפואית על פיה מאובחנת התסמונת, אבל התסמינים יכולים להעיד על מקור הבעיה.
הגורמים יכולים להיות שינויים הורמונליים (כמו רמות פרוגסטרון או אסטרוגן), שינויים כימיים (כמו רמות סרוטונין או אדרנלין) , או מחסור במינרלים מסויימים.
הטיפול הטבעי בתסמונת מותאם לתסמינים הספציפיים מהם המטופלת סובלת, והוא נועד ליצור איזון מחודש של הגורמים שהופרעו ודרך זאת להפחית עד למנוע לחלוטין את התסמינים.
איך מטפלים, או מה מציעה הרפואה הטבעית?
- הגברה של צריכת פירות וירקות המכילים את הויטמינים והמינרלים הנחוצים לאיזון מערכת העצבים והמערכת ההורמונלית.
- הפחתת מוצרי מזון הגורמים לצבירת נוזלים והגברת אלו התורמים לסילוק הנוזלים העודפים.
- טיפול בצמחים המאזנים את המערכת ההורמונלית (בתנאי שלא נוטלת גלולות) ואת מערכת העצבים.
- הגברה של צריכת חומצות שומן חיוניות, אשר להן חלק משמעותי בייצור הורמוני המין ולתפקוד מערכת העצבים.
- הגברת צריכה של מזונות המכילים פיטואסטרוגנים ומסייעים בשמירה על איזון הורמונלי.
- טיפולי מגע, כמו רפלקסולוגיה, אשר מאזנים את מערכת העצבים והמערכת ההורמונלית ומנקזים נוזלים בהתאם לצורך.
מה במחקרים?
מחקר שנערך בקליפורניה בשנת 1993 בדק את השפעת הטיפול הרפלקסולוגי על תסמונת קדם ויסתית.
35 נשים אשר סבלו מהתסמונת חולקו לשתי קבוצות, האחת קיבלה טיפול רפלקסולוגי אמיתי, אשר כוון לנקודות בעלות השפעה על התסמונת, אחת לשבוע למשך שמונה שבועות בתדירות אחת לשבוע. השניה קיבלה טיפול רפלקסולוגי דמה (פלסבו), שלא נגע בנקודות הקשורות לתסמונת, באותה תדירות ובאותו פרק זמן.
לפני תחילת הטיפול הנבדקות ערכו למשך חודשיים רישום לגבי 38 תופעות פיזיות ורגשיות הקשורות בתסמונת כמו: כאבי בטן, גודש בשדיים ובבטן, חרדה, עצבנות, דכאון וכו׳. במהלך הטיפול המשיכו ברישום למשך חודשיים נוספים.
ניתוח והשוואת הנתונים לפני ואחרי הטיפול הראו הפחתה משמעותית בסמפטומים בקרב נשים שקיבלו טיפול רפלקסולוגי ״אמיתי״ לעומת טיפול דמה (פלסבו).
מסקנת החוקרים היא שהממצאים תומכים בטיפול הרפלקסולוגי כדרך להפחתת תסמיני PMS.
למאמר המלא
